זכויות הורים חד מיניים בישראל

תרומת זרע/ ביצית

הדין בישראל קובע כי כל אישה (אין חובה כי תהיה נשואה) זכאית לפנות לבנק הזרע ולפתוח בהליך הפריה באמצעות תרומת זרע מתורם זר. מסלול זה, מאפשר לבנות זוג בנות אותו המין לקבל (כל אחת בנפרד) תרומת זרע אנונימית. ככלל, הליך ההפריה באמצעות תרומת זרע מתורם זר מסובסד ע"י קופות החולים השונות, וההשתתפות העצמית אותה נדרשת המטופלת לשלם מסתכמת במאות שקלים בלבד. יחד עם זאת, תרומת הזרע אינה מסובסדת ובעלותה תצטרך לשאת מבקשת התרומה לבדה (כ- 400 ₪ לכל תרומה). בדומה, אישה שאינה יכולה להרות בשל פגם רפואי או גנטי בביציות זכאית לפנות לקבלת תרומת ביצית, אם היא ממלאת אחר התנאים הבאים: תושבת ישראל; טווח גילאים 18-54; אינה מסוגלת בשל בעיה רפואית להתעבר מביציותיה או סובלת מבעיה רפואית המצדיקה שימוש בביצית מתורמת. בדומה, מטיל החוק מגבלות גם על תורמת הביצית, בין היתר באמצעות דרישה לזהות בין דתה של התורמת לדתה של הנתרמת, העדר קרבה משפחתית בין השתיים, התורמת אינה נשואה, ועוד. גם הליך זה ממומן ברובו דרך קופות החולים השונות. באשר לבנות-זוג מאותו המין נקבע, כי ככלל אין מניעה כי יתרמו ביצית זו לזו, ואף אין מניעה להפרות את הביציות בגבולות ישראל, אך הליך השתלת הביציות חייב להתבצע מחוץ לישראל.

אימוץ בקרב חד-מיניים

בשנת 2008 הודיע היועמ"ש כי ככלל אין מניעה להיעתר לבקשות בני-זוג חד מיניים לאמץ ילד שאינו ילדו של אחד מבני הזוג המבקשים. יחד עם זאת, בסופו של יום ההחלטה באם לאשר את בקשת האימוץ או לדחותה מוכרעת בהתאם לשיקול העל המנחה במקרים כגון אלו, הוא שיקול טובת הילד. בחוות דעתו הדגיש היועמ"ש, כי שאלת זהותם המינית של מבקשי האימוץ תהווה שיקול רלוונטי אך לא בלעדי, ותיבחן כחלק ממכלול השיקולים הרלוונטיים לבקשות מהסוג האמור. במצב בו אושרה הבקשה ונעשה הליך אימוץ בחו"ל, יהיו בני הזוג זכאים להירשם במרשם האוכלוסין בישראל כהורים המאמצים של הילד.

אימוץ ילדיו של בן/בת הזוג

לפני כעשור, התיר בית-המשפט העליון בישראל לבנות זוג לסביות לאמץ כל אחת את ילדיה הביולוגיים של זוגתה אשר באו לעולם באמצעות תרומת זרע מתורם זר. נקבע, כי הגם שהוראות חוק האימוץ אינן מתירות במפורש אימוץ צולב בקרב בני זוג חד-מיניים, הרי שבמקרים בהם טובת הילד תומכת באימוץ ניתן יהיה לעשות כן. יתרה מכך, בית המשפט העליון קבע כי העובדה שמדובר בבקשת אימוץ שהוגשה מצד זוג חד-מיני לא תהווה שיקול לדחיית הבקשה, ואף נקבעו מספר מבחנים מנחים לבחינת בקשת האימוץ, ביניהם: האם עדיף לילד החי במשפחה להט"בית להיות מאומץ ע"י בן/בת הזוג של הורהו הביולוג, מערכת היחסים בין מבקש האימוץ לילדו של בן/בת זוגו, ושיקולים נוספים שיש בהם כדי ללמד האם האימוץ ישרת את טובתו של הקטין אם לאו. בעקבות פסק הדין הוציא היועמ"ש בשנת 2008 מסמך הנחיות המעגן את קביעת בית-המשפט העליון בדבר הכרה עקרונית בזכותם של בני-זוג חד-מיניים לבצע אימוץ צולב במקרים בהם הדבר משרת את טובת הקטין המיועד לאימוץ.

 

פונדקאות חו"ל

הדין בישראל קובע, כי הורים אזרחי ישראל (לרבות הורים שהם בני-זוג חד-מיניים), אשר הביאו לעולם ילד בהליך פונדקאות שנעשה בחו"ל זכאים לרשות את הילד ולהירשם כהוריו במרשם האוכלוסין המדינתי. לשם הסדרת הרישום, יש להציג לפקיד המרשם ראיה המעידה כי אחד ההורים הוא הורהו הביולוגי של הקטין (למשל: תעודת לידה מטעם המדינה בה בוצע ההליך, פסק-דין המצהיר על זהות ההורה הביולוגי). הודות לפסיקת בית-המשפט מן השנים האחרונות, לאחר רישום ההורה הביולוגי יוכל בן-הזוג להירשם אף הוא כהורה הילד ללא הליך אימוץ, וזאת בכפוף להצגת מסמכים רשמיים מטעם המדינה בה בוצע הליך הפונדקאות בחו"ל המעידים כי הוא הורה הקטין, או באמצעות צו הורות הניתן מטעם בית המשפט לענייני משפחה בישראל ואשר מצהיר על הקשר ההורי בין בן זוגו של ההורה הביולוגי לבין הקטין.

רחוב הנמל 36, קומה 4 שער 3

ת.ד 33356  חיפה 313202

טל' : 04-8661919 | פקס: 04-8664599

 

לייעוץ השאירו הודעה או חייגו: 04-8661919