מאבקי ירושה, תככים ומריבות משפחתיות

פחות מחודש מפטירתו של איל ההון, המיליארדר יולי עופר וכבר התפוצצה בתקשורת פרשת הירושה והסכסוך שפרץ בין ילדיו. כך היה גם במקרים רבים אחרים של עשירי העולם שלאחר מותם החל מאבק ירושה מכוער שסיפק כותרות רבות למדורי הרכילות התקשורתיים.

במקרה של יולי עופר התברר כי בצוואתו האחרונה הוא השאיר את רכושו הרב שכולל בין השאר שליטה בחברת עופר אחזקות, מניות בבנק מזרחי טפחות, חברת מליסרון, חברות ספנות ועוד לבתו ליאורה, לעומת זאת ולבנו הצעיר דורון לא הוריש דבר.

צוואתו האחרונה של עופר, נחתמה לפני כארבע שנים, וביטלה צוואה קודמת שנחתמה רק שבעה חודשים קודם לכן וחילקה את הונו באופן אחר בין ילדיו. בעקבות פתיחת הצוואה השנייה, החל מאבק משפטי בין היורשים, הבת ליאורה ביקשה לקיים את הצוואה כלשונה, בעוד שהבן דורון התנגד לכך, בין השאר בטענה שהופעלה על אביו השפעה בלתי הוגנת שעיוותה את הרצון האמיתי לגבי אופן חלוקת עזבונו.

בפרשה זו, ובסיפורים דומים שמוצאים את דרכם לאמצעי התקשורת אנו נחשפים לנבכי הפרטיות ולמעוז האינטימיות והסודות הכמוסים של אותן משפחות מפורסמות. ברגעים קשים של מוות ואבדון  אנו מגלים כי אנשים אלה  הם בשר ודם, שקועים במאבקי כוח, יצרים וכסף, כל ה"חומרים" שמייצרים דרמה משובחת.

 

 

תחילתו של סכסוך הירושה, בדרך כלל בעת חשיפת הצוואה. שם נשלפות הציפורניים ומתחילים המאבקים המכוערים בין היורשים, החושפים רגשות ויצרים עזים.

האמת היא שאין כל שוני בין סכסוך ירושה במשפחת עשירים מפורסמת לבין סכסוך ירושה של משפחה "רגילה". בשניהם המאבק גורר אחריו בדרך כלל את כל בני המשפחה שכמו התעוררו אצלם כל ה"שדים" שנרדמו וה"חשבונות" שהיו לכאורה סגורים מקבלים חיים  מחודשים.

חשוב לציין מניסיון העבר שגם המיליארדים המחושבים והשקולים ביותר, המלווים בייעוץ המשפטי הטוב  והיקר ביותר, לא תמיד מצליחים לערוך צוואה שתמנע מילדיהם לריב על עזבונם. כמה מהמשפחות העשירות והמפורסמות, נפגעו והתפרקו בשל מאבקי ירושה, למרות שבני המשפחה המשסים עצמם האחד בשני, אינם מאילו שהפרוטה חסרה בכיסם.

במקרים רבים, המאבקים של ירושת בן זוג, אח, אחות או של הורים מקצינים סכסוכים משפחתיים שהיו קיימים מתחת לפני השטח. התחושה שמתקבלת במהלך ניהול תיק הקשור לסכסוך ירושה היא שהסכסוך מציף חשבונות לא סגורים מהעבר כגון מאבקי כוח משפחתיים, העדפת ילד מסוים על ידי הורה, תחושות של חוסר הערכה עצמית ועוד.

פסיכולוגים טוענים שהמאבק על הרכוש אינו קשור בכסף אלא בהערכה עצמית ועד כמה המנוח עצמו חלק כבוד אחרון, ליורשיו. כך, חלוקת הון לא שווה בין אחים, עשייה לייצר מאבק איתנים ביניהם, או העדפת מטפלת בחלוקת ההון, הגם שהמטפלת שטיפלה במנוח בשנותיו האחרונות במקום בני משפחתו, תייצר סכסוך ירושה.

כיצד ניתן להימנע ממאבקים אלה?

ראשית, יש לדאוג שכל אדם יכין עצמו ליום הדין על ידי עריכת צוואה שבה יפרט למי וכיצד יחולק רכושו לאחר פטירתו.  העדר צוואה יכול יגרום למריבות ולתסבוכות משפטיות שימשכו זמן רב.

אבל כפי שציינו גם כשיש צוואה הנושא לא סגור. ישנן טענות רבות שניתן להעלות כנגד כשרות צוואה או כשרות המצווה, אחת הטענות שניתן להעלות כנגד קיום צוואה היא שהיתה על המנוח השפעה בלתי הוגנת.

 

מהי השפעה בלתי הוגנת אשר יש ותפסול צוואה?

חוק הירושה קובע כי: ” הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית- בטלה”.

הוראת הסעיף מוליכה אותנו מן החמור אל הפחות-חמור, מן האונס ועד להשפעה הבלתי הוגנת.

בפסיקה, הושם דגש על שאלת תלותו של המצווה בזולת (שהינו בד”כ הנהנה או מבקש הקיום), או כפי שסיכם זאת כבוד השופט מצא בפרשת רינה מרום [ בדנ”א 1516/95]    ישנם  מספר מבחנים, שיש בהם, כדי לסייע לביהמ”ש להכריע בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת: עצמאות פיזית ושכלית של המצווה, סיוע של הנהנה למצווה, קשרי המצווה עם אחרים בתקופה הרלבנטית לעריכת הצוואה ונסיבות עריכת הצוואה.

 

מהם המבחנים להשפעה בלתי הוגנת אשר יש ויפסלו את תקפה של הצוואה?

1.       מבחן תלות ועצמאות – האם המצווה היה עצמאי הן מהבחינה הפיזית והן מהבחינה השכלית הכרתית כאשר עצמאות שכלית-הכרתית יכולה לחפות על העדר עצמאות פיזית.

2.       מבחן תלות וסיוע – אם המצווה לא היה עצמאי ונזקק לסיוע הזולת והאם הנהנה העניק את הסיוע לבדו והאם הקשר ביניהם התבסס על אותו סיוע.

3.       מבחן הקשרים עם אחרים – האם היו למצווה קשרים עם אנשים אחרים מלבד עם הנהנה או שמא היה מנותק ומבודד. היקף הקשרים עם אנשים אחרים משליך על תלות המצווה בנהנה.

4.       מבחן נסיבות עריכת הצוואה – מעורבות ונטילת חלק בעריכת הצוואה עשויים לחזק את הנטייה לקבוע קיומה של השפעה בלתי הוגנת הגם שאין בהם כדי לפסול את הצוואה.

נטל ההוכחה לעניין השפעה בלתי הוגנת מוטל על הטוען להשפעה כזאת. הנחת המוצא של החוק היא שהצוואה כשרה, ולכן הנטל להוכיח שהמצווה עשה את צוואתו מחמת השפעה בלתי הוגנת , מוטל על הטוען לקיומה של השפעה בלתי הוגנת, וכל ספק בעניין זה פועל לטובתו של המבקש את קיום הצוואה.

על מנת להרים את הנטל לצורך הוכחת השפעה בלתי הוגנת, תידרשנה ראיות משמעותיות, לשם הקמת תשתית סבירה למסקנה בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת.

בפרשיית עזבונו של המנוח עופר, לא עלה בידי הבן דורון, להוכיח כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אביו, והתנגדותו נדחתה אגב חיובו בהוצאות משפטיות ניכרות בסך של 250,000 ₪.

לסיכום:

במשפחות עשירות יש נטייה רבה יותר לסכסוכי ירושה. כנראה שהקלישאה שאומרת שהיכן שיש יותר כסף יש יותר מריבות היא נכונה.  ככל שהסכומים המדוברים גבוהים יותר, כך הכדאיות במאבק משפטי עולה, גם אם סיכויי ההצלחה אינם גבוהים תמיד.

כשמתחילים לבדוק בזכוכית מגדלת צוואות שעל פניהן נראות כשרות, ובודקים מצבים רפואיים של המצווה, השפעה שהיתה עליו בעת עריכת הצוואה וניסוחה, רואים שבמקרים לא מעטים, ניתן למצוא פירצה או משהו שמעורר ספק, שיש בו די כדי לדחוף לניסיון להסדר פשרה או להמשך ההליך המשפטי.

נכון ורצוי על מנת למנוע מאבק משפטי על כל השלכותיו, להתייעץ עם איש מקצוע מנוסה על ההשלכות שעשויות להיות לצוואה ולדרך עריכתה. והעיקר שנהיה בריאים ונאריך ימים…

·   הכותבת הינה עו"ד מומחית בתחום ענייני משפחה וירושה, טל איטקין עו"ד itkintal@netvision.net.il

רחוב הנמל 36, קומה 4 שער 3

ת.ד 33356  חיפה 313202

טל' : 04-8661919 | פקס: 04-8664599

 

לייעוץ השאירו הודעה או חייגו: 04-8661919