הסדרי ראיה

הסדרי ראייה

כאשר בני זוג מצויים בסכסוך גירושין, במרבית המקרים יתבקש בית המשפט להכריע למי תהא נתונה המשמורת העיקרית על הקטינים, או מי יקבע כהורה המשמורן. במקביל, בית המשפט יקבע  הסדרי ראיה בין הקטינים לבין ההורה האחר. להסדרי הראיה בגירושין יכולות להיות מתכונות שונות בהתאם לנסיבות העניין.

במקרים מסוימים ובנסיבות מיוחדות תקבע משמורת משותפת של ההורים על הקטינים, והמשמעות היא שהקטינים יתגוררו, דרך קבע, בשני בתים וביניהם יחלקו את זמנם.

עקרון העל העומד לנגד עיני בית המשפט בקובעו מי יהיה ההורה המשמורן הוא טובת הקטינים. בצל עקרון זה תיבחן לעיתים המסוגלות ההורית של כל אחד מההורים, כאשר הכוונה היא לבחינה של יכולותיו ההוריות של ההורה כנגזרת מאישיותו והתנהגותו, ואף כנגזרת מיכולתו לספק לקטינים תמיכה רגשית ואף קורת גג ראויה ותנאי מחיה נאותים לילד בגילו.

בחינת המסוגלות ההורית אינה פשוטה כלל ועיקר. לפיכך, על בית משפט להיעזר בפקידי סעד של רשויות הרווחה אשר ישוחחו עם המשפחה ולעיתים עם הקטינים ויתנו המלצותיהם בתסקיר  שיוגש לבית המשפט.

במקרים מיוחדים, ימנה בית המשפט מומחה מתחום הפסיכולוגיה או הפסיכיאטריה על מנת לתת חוות דעת לעניין טובתו של הקטין אצל כל אחד מן ההורים ועל הדרך המומלצת להכריע בשאלת המשמורת.

בחינת המסוגלות ההורית שמה דגש מצד על ליכולותיו של ההורה לספק את צרכיו הנפשיים של הקטין, לספק לו סביבה תומכת ורגועה, ולהיות קשוב לקשייו ולרצונותיו. מצד שני תיבחן יכולתו של ההורה לשכן את הקטין בבטחה בביתו, הזמן העומד לרשותו לשהות עם הקטין, יכולותיו הכלכליות לספק לקטין אורח חיים תקין בעת הביקורים וכו'.

 

סוגים שונים של הסדרי ראייה

ההורה שאינו משמורן זכאי אך אינו חייב לקיים הסדרי ראיה עם ילדיו. יובהר, כי הסדרי הראיה, מעבר לצורך שהם ממלאים אצל ההורה שאינו משמורן, מתיישבים אף עם טובתו של הקטין לקיים קשר בריא ותקין עם שני הוריו, וגם נועדו להיטיב עם ההורה המשמורן ולהעניק לו שעות מנוחה וחופשה מטיפולו בילדים. קיימים מספר סוגים של הסדרי ראייה: הסדרי ראייה זמניים אשר נקבעים לרוב בשל הפרידה בין ההורים ומפאת רצון לא לפגוע בילדים. הסדרים אלו יכולים להיקבע בעזרת לשכת הרווחה אך הדבר לא מחייב. לאחר זמן מה נקבעים הסדרי הראייה קבועים - ישנו מינימום מקובל של הסדרי ראיה והוא מפגש בין ההורה והקטין בשעות אחה"צ יום או יומיים בשבוע, ללא לינה, וביקור בכל סוף שבוע שני, כולל לינה בין שישי לשבת. בהתאם לנסיבות והחלטת ההורים העניין יכול בית המשפט להורות על הסדרי ראיה מורחבים יותר, הכוללים אף לינה באמצע השבוע או לינה בין יום שבת לראשון.

הסדרי הראייה משתנים לפי גיל הילד ,כאשר מדובר בהסדרי ראייה של קטינים אשר לא עברו את גיל 6 חלה עליהם חזקת הגיל הרך ובה מצוין כי קיים צורך הטבעי של ילד הוא באמו ועל כן, בתי המשפט נוטים שלא להפריד את הקטין מאימו. חזקת הגיל הרך ניתנת לסתירה, וככל שהאב מעוניין לסתור אותה נטל ההוכחה מוטל על כתפיו. קיימת ביקורת רבה על חזקת הגיל הרך. שתי וועדות שונות שמינתה המדינה (ועדת שניט, וועדת רוטלוי) המליצו לבטל חזקה זו בשל חוסר השוויון שהיא מעגנת, אך נכון להיום החזקה עומדת בתוקפה.

הסדרי ראיה

תסקיר פקיד סעד

כמעט בכל מקרה בו עולה שאלת המשמורת ימנה בית המשפט פקיד סעד למשפחה ויורה לו להגיש תסקיר תוך זמן קצוב. התסקיר יעמוד על הרקע לסכסוך ועל המצב הנוכחי של הקטינים. לשם הכנת התסקיר מוסמך פקיד הסעד לשוחח עם ההורים, גם פנים אל פנים, לפגוש את הקטין ולשוחח עם בעלי מקצוע בבית הספר, המחנכת, היועצת וכו'. על פקיד הסעד להמליץ לבית המשפט בנוגע למשמורת והסדרי הראיה שיתקיימו בין הצדדים המתיישבים עם טובת הקטין. נזכיר, כי המדובר בהמלצות בלבד, ואף על פי שבדרך כלל המלצות אלו תתקבלנה, אין בית המשפט מחויב להן.

 

מה קורה במקרים של הפרת הסדרי הראייה?

הפרת הסדרי ראייה הינה סוגיה קשה ומכאיבה שכן לרוב מעורבים בה ילדים קטינים. כאשר אחד מן ההורים מסרב לקיום הסדר הראייה הוא יוצר פער בינו לבין ילדיו אשר לא תמיד ניתן לגשרו. על כן, קיימות מספר אופציות משפטיות לטיפול בסוגיה זו כאשר קיים הבדל בין הפרה מצד האם להפרה מצד האב.

כפי שכבר צוין, קיום הסדרי ראיה הינה זכות ולא חובה של ההורה שאינו משמורן. בעקבות כך, קשה להורה המשמורן (שהוא לרוב האם) לאכוף את קיומם. קיים הבדל בין גרוש שלא עומד בהסדרי ראייה לבין האם. כאשר מדובר בגרוש שאינו עומד בהסדרי ראייה עלולה להיווצר פגיעה בילדיו ובגרושתו אשר מגדלת את ילדיהם לבדה. קיימות מספר אופציות בהם ניתן לטפל במצב מסובך זה כגון: תלונה במשטרה, בקשה להטלת סנקציות כלכליות בעקבות ההפרה ובקשה לשינוי הסדרי הראייה.

מנגד, כאשר מדובר הורה המשמורן, האם, אשר מפר את ההסדר קיימות סנקציות שונות כגון: אם בית המשפט קבע פקידת סעד למקרה ונתן לה סמכויות בהקשר להסדרי הראייה האב יכול לפנות אליה. בנוסף לכך, ניתן להגיש תלונה למשטרה על הפרת ההסדר. אופציות נוספות הן הגשת בקשה לבית המשפט ובה ניתן לבקש הטלת קנס כספי על האם וכן כאשר ישנו מקרה קיצוני ניתן להגיש תביעת למשמורת ובה האב מבקש לקבל משמורת על ילדיו.

 

מה קורה במצב של שינוי מקום מגורים?

כאשר אחד מהצדדים מעתיק את מקום מגוריו מהמקום אשר נקבע בעת קביעת הסדרי הראייה הוא עלול ליצור מצב של פגיעה בקיום הסדרי ראייה. אך מנגד, לאסור על אחד הצדדים לעבור מקום מגורים ולחיות את חיוו פוגע בזכויותיו. על כן, קיים ניגוד אינטרסים בין טובת ההורים לטובת הילד. כאשר בית המשפט דן בשינוי מקום מגורים של ההורה המשמורן עם ילדיו בוחן את כל הדברים המהותיים כגון: רצון ההורה הלא משמורן והמשמורן, קשר הילד עם ההורה הלא משמורן, טובת הילד מבחינת מקום המגורים החדש ועוד. זוהי החלטה קשה מאוד אשר תלויה בנסיבות המקרה.

חשוב להדגיש כי, פסיקת הסדרי ראייה אינה סופית ויכולה להשתנות. כפי שניתן לראות, קביעת הסדרי ראייה אינו נושא פשוט ועלול לפגוע בכל התא המשפחתי. על מנת להשיג את ההסדר המוצלח ביותר יש לפנות לייעוץ הטוב ביותר – משרד עו"ד טל איטקין בעל ניסיון וידע רב בתחום.

נשלח ב משמורת משותפת

רחוב הנמל 36, קומה 4 שער 3

ת.ד 33356  חיפה 313202

טל' : 04-8661919 | פקס: 04-8664599

 

לייעוץ השאירו הודעה או חייגו: 04-8661919