נישואים פתוחים

כניסה לזוגיות היא מטבעה כניסה לשגרה, ולאחר שנות נישואים רבות מתרחשת בדרך כלל שחיקה כללית, המתבטאת בעיקר בשעמום מיני ובחוסר סיפוק.

זוגות רבים, סוברים שדווקא המונוגמיה בעוכריהם של הנישואים, כיוון שהמונוגמיה עומדת בניגוד מוחלט לחיי המין, שאמורים להיות מרגשים, מסעירים ומלהיבים.

הפיתרון לכאורה, נישואים פתוחים. נישואים פתוחים מאפשרים קיום של יחסי מין עם צדדים אחרים לבני הזוג הנשואים, ולמעשה מדובר בבגידה עם  רישיון מבן הזוג.

מחקרים רבים גילו שבמרבית המקרים ההצעה ל"פתיחת" הנישואים מגיעה מכיוונו של הבעל. כשהאישה נותנת את הסכמתה, עומדות בפני הזוג שלוש אפשרויות: מפגשים עם מאהב/ת בנפרד מבן הזוג השני, חילופי זוגות או צירוף של פרטנר אחד או יותר למיטה הזוגית.

בחירה באופציה הראשונה (המכונה גם "בגידה בהסכמה") מחייבת בדרך כלל הסכם בין בני הזוג, המגדיר את טיב היחסים שהם ינהלו עם השותפים האחרים. רוב היחסים הפתוחים מבוססים על הסכמה שלא תהיה כל מעורבות רגשית עם הפרטנר המיני, ושכל אחד מבני הזוג יחזור לישון בבית.

בגלל המורכבות של מערכת יחסים שכזאת, הצורה הנפוצה יותר של קשר מיני מחוץ לנישואים היא של מפגשים לצורך חילופי זוגות, שבהם בני הזוג עושים את מה שעושים וחוזרים ביחד הביתה.

הניסיון מלמד, שסופם של הניסיונות הללו לשבור את השיגרה, מסתיים בשבירת הנישואין, כמעט על פי רב, המערכת נפגמת באופן שאינו ניתן לאיחוי, ושני בני הזוג נותרים עם פצעים מדממים.

אלא שלמרבה הצער, גם בעניין זה, הגבר והאשה אינם שווים בינהם.

נישואים פתוחים

נישואים פתוחים, או עצימת עין מכוונת תוך התעלמות מבגידה, הוא דבר שההלכה היהודית אינה מכירה בו. העבירה החמורה ביותר הקיימת במסגרת הנישואים הוא כאשר אשת איש מקיימת יחסים אינטימיים (ובלשון מקצועית – יחסי אישות) עם גבר אחר.

הדברים נכונים גם כאשר שני בני הזוג – בהסכמה – מקיימים "נישואים פתוחים", וגם כאשר שניהם מבחירה מגיעים לאירוע של "חילופי זוגות".

התנהגות כזאת, אפילו אם היא חד פעמית, עלולה לפגוע קשות בזכויותיה של אשה מבעלה.

אין שוויון גם בתחום זה. גבר יכול לעשות ככל העולה על רוחו ולקיים יחסי אישות עם אשה אחרת, בתנאי שהינה פנויה (אלמנה, גרושה, רווקה) ולא אשת איש.

לאשה אסור לקיים יחסי אהבה או יחסים אינטימיים עם גבר אחר גם אם בעלה מסכים לכך. הדבר עלול לפעול כנגדה, והבעל עלול להשתמש בכך בעתיד.

במקרה והבעל יפנה לבית הדין הרבני ויבקש להתגרש מאשתו בשל בגידתה בו, האשה תהייה מחוייבת בגט פיטורין וישללו ממנה זכויות כגון זכאות לכתובה או למזונות אשה.

במידה ומדבר באשה נשואה שבגדה בבעלה הרי שהיא תיחשב כאסורה גם על בעלה וגם על בועלה, ובגידתה בבעל תהא חלק מתעודת הגירושין של האשה.

לעומת זאת, בבית המשפט לענייני משפחה, שאלת האשם בסיבות לפירוק הקשר, אינה רלוואנטית וחלוקת הזכויות כפופה לחוק, תהא הסיבה לפירוד קשה ככל שתהא.

רחוב הנמל 36, קומה 4 שער 3

ת.ד 33356  חיפה 313202

טל' : 04-8661919 | פקס: 04-8664599

 

לייעוץ השאירו הודעה או חייגו: 04-8661919