ה”בגדת” וגם הרווחת…

בית הדין הרבני קיבל את טענת הבעל כי הקרע בינו לבן אשתו החל מהיום שבו נתפסה כשהיא בוגדת בו וממועד זה תופסק השותפות הכלכלית ביניהם והאישה תפסיד את זכויותיה ברכוש הבעל.

עבור רבים, חג הפסח מסמל יציאה לחירות, תוך השתחררות מכבלי זוגיות שאינה מספקת. תביעת גירושין מבטאת באופן ממשי את הרצון לצאת לחופשי, וחג הפסח פותח את תקופת האביב שהיא תקופה של התחדשות ופריחה.

צא ולמד, לפי הדין העברי, אין די בכעס כלפי בן הזוג, אהבה שחדלה, או שחיקה בנישואין בכדי לבסס עילת גירושין. ישנן עילות גירושין מצומצמות וקבועות בדין העברי, והוכחתן בפני בית הדין הרבני תבסס פסק דין אשר יחייב בעל או אישה, לפי העניין להתגרש מבן זוגם. בגידתה של אישה בבעלה, כאשר הדבר מוכח “שחור על גבי לבן” בפני בית הדין הרבני, תביא לפסיקת הדיינים שתחייב את האישה להתגרש מבעלה ויתרה מכך, האישה אף אסורה על בעלה ועל בועלה.

סיפורי בגידה אינם דבר חדש וגם לא סרטים שמציגים חוקרים פרטיים, בפני הדיינים, אבל במקרה הזה, שבו ייצגתי את הבעל, אפילו הדיינים המנוסים של  בית הדין הרבני בחיפה לא יכלו להישאר שווי נפש ולא להגיב לגרסתה של אישה ש”נתפסה על חם”.

מדובר בזוג צעיר, הורים לילד קטן. הבעל הרגיש שאשתו בוגדת בו, לאחר שהסתודדה שעות ארוכות בטלפון עם גבר זר. הבעל החליט לשלוח חוקרים פרטיים שעקבו אחר אשתו שנעדרה מהבית לעתים תכופות וצילמו אותה נוסעת עם גבר זר ונכנסת עמו לצימר באזור הצפון. החוקרים גם צילמו את השנים כשהם מחובקים ומתנשקים, נכנסים לצימר בערב ויוצאים ממנו רק למחרת בבוקר.

בבית הדין הרבני בחיפה, שם הגיש הבעל באמצעותי תביעה לגירושין ולחלוקת רכוש, הכחישה האישה שהיא יוצאת עם גבר זר והשיבה בשלילה לשאלת הדיינים האם “היית עם גבר זר בצימר?” . לאחר שהוצגו בפני האישה התמונות והסרטים נתנה האישה גירסה אחרת. לדבריה אמה נפטרה לפני כשנתיים , ומאחר ובעלה לא תמך בה “והמקום היחיד שמצאתי בו תמיכה היה בקבוצת תמיכה שהיינו שם 10 אנשים גברים ונשים”.  לדבריה, היא צולמה בעת הפעילות ב”קבוצת התמיכה” והגבר הזר רק ליווה אותה ועזר לה להכניס ציוד וחפצים לצימר.

על כך כתבו הדיינים בפסיקתם “טוב היתה עושה אם לא הייתה אומרת מה שאמרה, פעמים והשתיקה יפה טובה ומועילה יותר”. הדיינים ציינו גם כי האישה “במצח נחושה ובעזות פנים מכחישה את בגידתה”.

במהלך הדיונים התוודה הבעל כי ניסה לעשות הכל על מנת להציל את הנישואין ולרצות את רעייתו, כך טרח הבעל והזמין אותה לארוחה זוגית במסעדה מפוארת.

אך האישה אמרה לו  “אהיה כנה איתך לא יעזור דבר, אינני אוהבת אותך”.

כמו כן, הוכח בפני בית הדין כי האישה בגדה בבעלה כשלוש שנים לפני שנתפסה בקלקלתה. במסגרת הראיות שהצגנו בפני בית הדין, הראינו כי האישה נהגה לשוחח עם מאהבה כ-30 שעות בחודש, לעומת שעה וחצי עם הבעל.

לכן העלה הבעל טענה, שהתקבלה על ידי בית הדין הרבני, לפיה החל מהיום בו ניהלה אשתו רומן עם גבר זר, היא איננה עוד שותפתו לרווחיו הכלכליים. הבעל ביקש מבית הדין לקבוע כי המועד להפסקת השיתוף, הינו מועד תחילת הקשר הרומנטי, ובית הדין קיבל את טענתו וקבע כי השותפות הכלכלית בין בני הזוג הסתיימה מהיום השחל הקשר עם המאהב.

מהו מועד הקרע לצורך איזון המשאבים:

 

בשנת 2008 נערך תיקון לחוק יחסי ממון. התיקון לחוק מאפשר לערכאות המשפטיות העוסקות בפרידה בין בני זוג לקבוע כי תאריך מסוים יהווה מועד שממנו התחיל קרע בלתי הפיך ביחסיהם של בני זוג, וממועד זה ואילך, אין לשתף ולאזן את נכסיהם הכלכליים בל בני הזוג, ויש להתייחס לנכסיהם ממועד זה ואילך כאל נכסים נפרדים שאינם בשותפות.

ברם החוק אינו מבהיר מהו בדיוק מועד “הקרע” שבו נפסק השיתוף. מאליו מובן הוא כי לא כל קרע או משבר בחייהם של בני זוג, מהווה  מועד שבו נפסקת השותפות הכלכלית, הגם שיתכן ומדובר במשבר חריף.

החוסר בדברי החוק, התמלא בתוכן באמצעות פסיקות בתי המשפט, שניסו לאתר, מהו המועד שבו הופסקה השותפות הכלכלית בין בני זוג.

בתי המשפט קבעו כי המחוקק ניסה לאמץ מבחן מהותי המתמקד בטיב הקשר בין בני הזוג, תוך ייחוס משקל משמעותי לקיומם של חיי זוגיות ולאורח חיים תקין ולשלום בית ביניהם, להבדיל ממועד טכני שבו מוגשת למשל תביעת גירושין.

מכאן פנו בתי המשפט השונים לבירור המאפיינים של אותו קרע מהותי שהביא את יחסי הצדדים לנקודת אל חזור.

הקו המנחה בפסיקות של בתי המשפט מתמקד באיתור הנקודה שהובילה לשבר שמנקודת זמן הזו לא התאחה, וקרע זה הוביל בסופו של דבר לגירושין ולפרידה הרשמית בין בני הזוג.

חשוב להדגיש שאין כל ספק שישנו קרע ופירוד רגשי פסיכולוגי, אך מאחר ובתי המשפט אינם יכולים לבחון לב וכליות, הרי שקשה לאתר בציר הזמן, מתי החלו בני הזוג להתרחק האחד מהשניה ברמה הרגשית.

לכן השופט או הדיין מנסה לתור אחר סממנים חיצוניים או התנהגויות שמעידים על ניתוק מוחלט בין בני זוג ומהם ניתן להקיש כי חל הקרע שאינו ניתן לאיחוי.

סימנים להפסקת השיתוף הזוגי נלמדו על ידי בתי המשפט בין השאר, כאשר בני זוג שניהלו חשבון משותף, בחרו לפתוח חשבון נפרד וחדש, שכן התנהגות זו מלמדת על התנהלות כלכלית עצמאית ונפרדת מבן הזוג. עזיבת דירת המגורים ומעבר להתגורר עם בן זוג חדש. הפרדת חדרים ולינה בחדרים נפרדים, מעידה על משבר קשה בזוגיות, הפסקה ביחסי אישות וכהנה וכנה דוגמאות.

 

תובנות:

העיקרון העומד בבסיס הילכת השיתוף ומאוחר יותר בחוק יחסי ממון , הינו כי בני זוג החיים חיי נישואים משותפים, משתפים האחד את השנייה בכל נכסיהם, וכל זכות הנצברת בתקופת הנישואין נכנסת לקופה רעיונית משותפת, כאשר כל הנכסים שייכים באופן שווה לכל אחד מבני הזוג. לכן, אם צד אחד פרש מהשותפות באופן ברור – הרי שמאז השותפות כבר אינה מתקיימת.

במקרה שלנו, קבע בית הדין כי כאשר אחד מהצדדים פוגע בגרעין הבסיסי של הנאמנות ההדדית ורוקם מערכת יחסים שסופה הפרדה משפחתית ורכושית, תחילת אותו קשר הינו גם נקודת התחלת המשבר. אם מהותו  ומטרתו של הקשר החיצוני שיצר אחד מבני הזוג הינה זוגיות חדשה וחלופית, שתוצאתו הבלתי נמנעת הינה פירוק השיתוף והזוגיות, אזי המועד שבו התחיל הקשר החיצוני יקבע כראשית הקרע.

כוונת המחוקק לא היתה כי אחד הצדדים יצבור רכוש בזיעת אפו ויגיעתו על מנת שבן זוגו יינטוש אותו. מאחר ואם אותו צד שעמל ויגע, היה יודע כי בן זוגו כבר גמר אומר בליבו לפרק את הקשר וכי כל מאמציו להציל את הנישואין יעלו בתוהו, וודאי שלא היה מבקש לשתף בנכסיו האישיים את בן זוגו.

תובענה שיש ללמוד מהמקרה הזה היא שבגידה איננה רק “אקט מיני” שגורם לשבר בזוגיות אלא יש לה גם משמעות כלכלית ברורה. השבר שנגרם מסיים את השותפות הכלכלית בין שני בני הזוג.

 

 

רוצים להתייעץ איתנו?

אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר, לקבל מאיתנו עיצה ראשונית או לתאם עימנו פגישה. התקשרו לטלפון: 04-8661919
או השאירו פרטיכם בטופס, ונחזור אליכם בהקדם:

© Copyright - בנייה: אס אם דיזיין עיצוב: סטודיו שלומית טולדו