ההבדל בין איזון משאבים להלכת השיתוף
ישנם מספר דינים ודוקטרינות החלות על רכוש משותף שצברו בני זוג במהלך החיים המשותפים.
זוגות שנישאו לאחר יום 1.1.74 כפופים למשטר חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג – 1973, אשר על-פיו כל נכס, רכוש או זכות שצבר כל אחד מן הצדדים, בהתעלם מאופן רישומו, נחשב רכוש משותף.
זוגות שנישאו לפני תאריך זה, או לחילופין זוגות החיים כידועים בציבור ללא נישואין, כפופים להלכת השיתוף, שהינה חזקה משפטית היוצאת מנקודת הנחה לפיה בני זוג שחיו במשק בית משותף תוך מאמץ משותף, וקיימו אורח חיים תקין, התכוונו לקיום יחסי שיתוף ברכושם.
הלכת השיתוף הינה חזקה הניתנת לסתירה, וניתן להביא ראיות לגבי אי-שיתוף בנכסים בכלל או בנכסים מסוימים. בית המשפט יידרש להכריע בסוגיה לפי הראיות שבפניו בנסיבות העניין.
כיצד נעשית חלוקת רכוש בגירושין בין בני הזוג?
ישנם מספר עקרונות לפיהם יכריע בית המשפט בחלוקת הרכוש:
ראשית, החוק מכיר בנכסים כגון מתנה או ירושה שקיבל אחד הצדדים כנכסים שאינם משותפים לבן הזוג השני.
שנית, בית המשפט ייעזר ברואה חשבון, אקטואר, אשר יערוך שומה של נכסי וזכויות כל אחד מן הצדדים. לעיתים המדובר בחישוב מורכב. כך למשל הניסיון להעריך שווי זכויות פנסיה של בעל לצורך חלוקתן, כאשר הבעל עתיד לצאת לגמלאות רק בעוד 20 שנה. לשם כך נדרשת מומחיות של רואה חשבון.
שלישית, ישנה חשיבות מכרעת למועד הקובע, כלומר המועד שיחשב כמועד פקיעת הנישואין אשר ממנו והלאה פוסק השיתוף. מועד מאוחר “יכניס” אל השיתוף זכויות שהוסיפו להצטבר, כגון פנסיה נצברת. מנגד, מועד קובע מוקדם “יוציא” מן השיתוף זכויות אלו שהחל מהמועד הקובע יחשבו זכויות אישיות. לפיכך המועד הקובע יכול להיות מקור למחלוקות רבות.
בנוסף, בית המשפט מוסמך לקבוע כי נכסים או זכויות משותפות של הצדדים לא יחולקו באופן שווה, מחצה על מחצה, או לקבוע כי נכסים מסוימים לא יאוזנו כלל ויוותרו במלואם לאחד הצדדים, וזאת לשם עשיית צדק בין הצדדים.
בהנחה שבית המשפט נדרש לאזן את מלוא זכויות הצדדים, הוא ימנה אקטואר מטעמו אליו הצדדים מחויבים להעביר את מלוא החומר הכלכלי הנדרש לשם שומת זכויותיהם. הבדיקה תעלה על שמו של מי מן הצדדים רשומות יותר זכויות. מחצית מן ההפרש שבזכויות הצדדים תועבר לצד שלו פחות זכויות, וכך זכויותיהם יאוזנו לכאורה. בית המשפט אף יורה לאקטואר לערוך את השומה ואת אופן החלוקה על פי מועד קובע, אחד או יותר, וחוות הדעת האקטוארית תשמש בסיס לאיזון משאבי הצדדים. כאמור לעיל, לבית המשפט סמכויות נרחבות ודרכים רבות לאזן בין זכויות הצדדים.
במהלך השנים הכירו בתי המשפט ביותר ויותר זכויות ונכסים שיכולים להיחשב כרכוש משותף ובר איזון בין הצדדים. נכסים עסקיים הוכרו כנכסים משותפים ככל שנצברו במהלך הנישואים או החיים המשותפים. בנוסף, בשנים האחרונות הוכרו נכסי קריירה ומוניטין כנכסים ברי איזון במקרים בהם קיים פער גדול ביכולת ההשתכרות של הצדדים, הנובע מכך שצד אחד עשה חיל וצבר לעצמו שם, יוקרה ומוניטין, בהסתמך על תמיכתו של הצד האחר שמילא חלקו בטיפול בבית ובילדים.
