הברחת נכסים הינה פעולה שנועדה להבטיח לבן הזוג השולט בהון המשפחתי לייצר שינויים במסת הרכוש לטובתו, כשהיצירתיות בניסיונות להבריח נכסים אינה יודעת גבול.
לאחרונה משרדנו זכה בתיק במסגרתו ניסה הבעל להבריח נכסים דרך יצירתית נוספת: מרשם החברה על שם אימו – הכל כדי לגרום לבית המשפט לחשוב שיש בידיו פחות, בכדי להיוותר עם יותר לאחר הגירושין, אך במקרה הזה, ללא הצלחה: משרדנו הוביל לכך שהחברה נרשמה כצד להליך וחולקה בין בני הזוג.
לאחרונה, זכה משרדנו בפסק דין ייחודי שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה העוסק בהברחת נכסים משפחתיים מהתא המשפחתי, בדרך יצירתית ויוצאת דופן: פעילות באמצעות חברה על שם אימו של הבעל. עקב ניסיוננו הרב ועבודתנו המקצועית המעמיקה על התיק – סיכלנו את ניסיונו של הבעל להבריח את החברה מאיזון המשאבים בינו לבין אשתו.
אך ראשית כל, ניקח צעד אחד אחורה – מה היא הברחת רכוש מהתא המשפחתי?
רגע הפרידה בין בני זוג אינו מתרחש לרוב באופן מידי ורגעי. במרבית המקרים אירוע הפרידה הוא אירוע מתגלגל, אשר תופס נפח ומעמיק עם השנים. הזמן מאפשר לבן הזוג המחזיק בממון המשפחתי ובשליטה בו לייצר שינויים במסת הרכוש לטובתו.
פעמים רבות, אחד מבני הזוג גמר בדעתו להיפרד מבן זוגו והוא מתחיל להכין את עצמו לקראת יום המחר. משמעות ההכנה לעיתים רבות היא הברחת רכוש מהתא המשפחתי וריקון המאגרים הכלכליים המשפחתיים המשותפים, כך שביום בו יתפרק התא המשפחתי – חלוקת הרכוש תתבצע לכאורה באופן שווה, אך למעשה, אחד מהצדדים כבר דאג לעצמו ליום שחור והגדיל את חלקו על חשבון החלק של בן זוגו.
כך, בפועל, הברחת הנכסים מהתא המשפחתי אינה מתרחשת אפוא אך ורק בנקודת הזמן בה יחסי בני הזוג עלו על שרטון, אלא לעיתים זמן רב לפני כן – ולעיתים אף מתחילתו של הקשר הזוגי.
הדרכים להבריח כסף מהתא המשפחתי הינן רבות – והמציאות מלמדת כי ליצירתיות בהברחת הרכוש המשפחתי אין גבולות
הברחת הרכוש יכולה להתבצע בדרך של הסתרת קיומם של חשבונות בנקים, הסתרת והעלמת מידע אודות חברת משפחתיות, החזקת מניות בנאמנות, או החזקת מניות בחו"ל במקומות שקשה להגיע אליהם. בנכסים פיזיים כגון חפצים יקרי ערך – האפשרויות הן הוצאת החפצים מרשות המשפחה, החזקת כספות במקומות עלומים. דרך נוספת להעלמת רכוש מהתא המשפחתי היא באמצעות יצירת עסקאות פיקטיביות בין בני משפחה, למשל יצירת הלוואות, העברת נכסים במחיר מופחת לבני משפחה, הלוואות לבני משפחה וכו׳.
פסק הדין בו זכה המשרד לאחרונה עסק בבני זוג בהליך גירושין נוקב. מדובר בבני זוג שביניהם פערים כלכליים משמעותיים, כאשר הבעל הוא איש אשכולות בתחומים אקדמיים וכן בתחומי ניהול וכלכלה. במהלך שנות נישואיהם של בני הזוג, הקים הבעל מספר חברות העוסקות בתחומים שונים תוך ניצול היכולות הייחודיות שלו בתחומים שונים.
בכדי לייצר תמונת מצב במסגרתה יראו החברות המשפחתיות כבעלות ערכים שליליים – ייצר הבעל גירעונות בחשבונות החברה, ואת הפעילות האמיתית של החברות – ניהל הבעל באמצעות חברה בה המניות היו רשומות על שם אימו. הבעל טען כי אין לו כל קשר לחברה למעט שירותי ייעוץ מזדמן הניתנים על ידו לחברה בגינן הוא מנפיק חשבוניות.
אימו של הבעל הגישה תגובתה אל בית המשפט, צירפה נסח מרשם החברות ממנו עולה כי אמנם האם (הסבתא) רשומה כבעלת מניות יחידה בחברה, אך מתוך נסח הטאבו צפה המציאות האמיתית – הדירקטור היחידי בחברה מאז הקמתה היה הבעל. כך, האמת נחשפה והתברר כי בפועל החברה מנוהלת על ידי הבעל – אשר מהווה הגורם היחיד שמקבל את ההחלטות בחברה ולא אימו נטולת הניסיון המקצועי בתחום, שבמהלך חייה ניהלה את משק הבית וגדלה את הילדים ומעולם לא עסקה בניהול או בתחומים משיקים.
מבחינה משפטית, הטיעון אינו פשוט – זאת מכיוון שהדין קובע כי רק נכסים שנוצרו במהלך הנישואין ורשומים על שם מי מבני הזוג יהיו הנכסים לחלוקה, אלא אם הוכח כי אכן מדובר בנכס הרשום באופן פיקטיבי על שם צד שלישי. עם זאת, בעבודה משפטית וראייתית מאומצת – משרדנו הצליח להוביל לכך שהחברה הרשומה על שם האם תהווה צד להליך הגירושין בין בני הזוג ולבסוף אף הביא לחלוקת החברה במסגרת חלוקת הרכוש בין בני הזוג.
כך, התשתית הראייתית שהונחה בפני בית המשפט באמצעות משרדנו הראתה תכתובות מיילים בין הבעל לבין עניינים הקשורים לניהולה השוטף של החברה למשל בענייני העסקת עובדים וניהול מלאי החברה – פעולות שהוכיחו לבית המשפט כי קיימת זיקה בין הבעל לבין החברה, בפרט לאור העובדה שהאם על שמה נרשמה החברה היא פנסיונרית ומעולם לא עסקה בפעילות עסקית כלשהי.
בית המשפט לענייני משפחה חזר על פסק הדין במסגרת רע"א (נצ') 40711-01-15 ממן נ' ממן:
"כידוע במסגרת הפסיקה שהתפתחה בסוגיה דנן הוענק משקל לחשש מפני הברחה ו/או ריקון זכויות, זאת מעבר לראיה הצרה הרואה את זכויות בן הזוג כמצטמצמת להיבט הרכושי האובליגטורי של המניות בלבד, ונקבע, כי מקום בו יש חשש ממשי לפגיעה ברכוש, ו/או עולה צורך בקיומו של פיקוח הדוק על פעולותיהן והתנהלותן התקינה של החברות בהן לצד השני זכויות, תאושר בקשה לצירוף החברות כצד להליך המתנהל בין בני הזוג.
נציין כי הצורך לצירוף חברות, בפרט כשעסקינן בחברות משפחתיות, נובע ממספר חששות וצרכים של בן הזוג שאינו רשום כבעל מניות בהם, ויביאו לריקון החברות מתוכן או לפיחות בשוויין, זאת מבלי שסעדים זמניים כאלו ואחרים אשר יוטלו על מניות בן הזוג, בעל הדין יהיה בהם למנוע זאת".
