בעקבות מתקפת הטרור שאירעה ביום 7.10.23 ורציחתן של משפחות שלמות, מונחת על שולחן הכנסת הצעה לתיקון חוק הירושה. על מנת למנוע אי-צדק בחלוקת העיזבון בין יורשים מוצע ליצור חזקה, כי יש לראות בבני משפחה שנהרגו בעקבות פעולות האיבה שהתרחשו בימים 7-8/10/2023 כאילו נפטרו באותו הזמן.
סעיף 9 לחוק הירושה, תשכ"ה- 1965 בא לקבוע את סדר הפטירות שיש בו כדי להשפיע על חלוקת עזבון למשל במקרים של פטירת שני בני זוג עולות השאלות כיצד תתבצע חלוקת עזבונם בין יורשיהם. לסדר הפטירה יש השפעה ישירה על הזכאויות השונות של יורשים. עד ליום זה השימוש העיקרי שנעשה בפסיקה בהוראות סעיף 9, נעשה בעיקר במקרים של ניצולי שואה.
ביום 30.10.23 אישרה הכנסת להעביר לוועדת חוקה חוק ומשפט את הצעת חוק הירושה (הוראות שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד – 2023. הצעת החוק מבקשת לתקן שני סעיפים בחוק הירושה, התשכ"ה–1965 כדי לקבוע הוראות שיקלו על הליכי הירושה של מי שנהרגו באירועי האיבה ופעולות הלחימה החל מיום 7 באוקטובר 2023, ויפחיתו את הסיכון להיווצרות עיוותים בחלוקת העיזבון ופגיעה ביורשים שונים.
התיקון הראשון – הרחבת זהות הגורמים לטובתם ניתן להסתלק מהעיזבון
סעיף 6(ב) לחוק הירושה מורה כי אדם רשאי להסתלק מחלקו בעיזבון רק לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש. בשל ריבוי המקרים שבהם לא נותרו בחיים בני משפחה מן המשפחה הגרעינית של המוריש מוצע לתקן את סעיף 6 (ב) לחוק הירושה ולאפשר ליורשים של מנוחים שנהרגו באירועים שהחלו ב-7 באוקטובר 2023 ועד תום הפעולות המלחמתיות להסתלק מן העיזבון לא רק לטובת בן הזוג, ילדו ואחיו של המוריש, אלא גם לטובת הורהו או נכדו של המוריש. תיקון זה יחול הן על אזרחים שנהרגו בפעולות האיבה והן על חיילים שנפלו בפעולות המלחמה שבאו בעקבותיהן.
התיקון השני – שינוי אופן חלוקת העיזבון במקרים שבהם נפטרו מספר בני משפחה
סעיף 9 לחוק הירושה, שכותרתו "שניים שמתו כאחד", קובע את אופן חלוקת העיזבון במקרים שבהם נפטרו כמה בני משפחה ולא נקבע מה היה סדר הפטירה שלהם. החוק מבחין בין "יורש ודאי", שיורש בכל מקרה חלק מהעיזבון ללא תלות בסדר הפטירות, לבין "יורש ספק" שיורש רק בסדר פטירות מסוים, וקובע עדיפות ליורש ודאי. במקרה ששני היורשים הם יורשי ספק, נקבעה עדיפות ליורש שהוא בן זוגו או קרובו של המוריש. בין מספר יורשים באותה דרגת עדיפות העזבון יחולק לפי כללי הירושה שבדין.
הריגתם של אזרחים ואנשי כוחות ביטחון רבים יצרה מצבים מורכבים וקשים מבחינה עובדתית ומשפטית, אשר עלולים להביא לכך שיישום הוראות חוק הירושה בנוגע לסדר הפטירה של ההרוגים במקרה הנוכחי, עלול לגרום לאי־צדק בחלוקת העיזבון בין יורשיהם ולגרום לעיוותים בחלוקת העזבון לזכאים בחוק. לפיכך מוצע לקבוע כללים מיוחדים לעניין זה:
- העיקרון הכללי של דיני הירושה הינו, כי העיזבון עובר ליורש של הנפטר האחרון מבני המשפחה. מוצע לקבוע, כי בני משפחה שנהרגו בפעולות האיבה או פעולות המלחמה מיום 7 באוקטובר 2023 ועד יום 8 באוקטובר 2023, יראו אותם כאילו לא ניתן לקבוע מי מהם מת תחילה לעניין סעיף 9 לחוק, וזאת גם במקרים שבהם יש ראיות מי מהם נפטר אחרון. במילים אחרות, על מנת לחסוך את ההתדיינות וכאב הלב הכרוך בהתדיינות מי נרצח קודם, החוק קובע חזקה כי יראו בכל הנרצחים כאילו נפטרו באותו הזמן.
- בהתאם להצעת החוק, ייתכנו מצבים שבהם החלת כללי החלוקה הקבועים בסעיף 9 לחוק הירושה תביא לתוצאות לא הוגנות. לכן, מוצע לתת סמכות לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט לסטות מהכללים שבסעיף 9 לחוק בשל טעמים של צדק והוגנות בין יורשי המנוחים.
- עוד מוצע לקבוע, כי שר המשפטים יהיה רשאי להחיל בצו את ההסדר המוצע גם על מקרים נוספים של בני משפחה שמתו כאחד, אם יתעורר צורך.
תוקף החוק
מוצע, כי החוק ייקבע כהוראת שעה שתוקפה מיום פרסום החוק ועד 18 חודשים מיום פרסומו. כמו כן מוצע, ששר המשפטים יהיה רשאי להאריך את התקופה בשנה נוספת.
תחולת החוק
מוצע לקבוע, כי הוראות החוק יחולו גם על בקשות לצווי ירושה וצווי קיום צוואה שהוגשו על ידי משפחות הנרצחים לפני תחילתו (החל מיום 7.10.23). נוסף על כך, מוצע להבהיר שהתיקון יחול גם לאחר תום תקופת החוק על בקשות שהוגשו במהלך תקופת החוק, אך הדיון בהן לא הסתיים, למשל משום שהוגשה התנגדות לבקשת צו הירושה והתיק עודנו תלוי ועומד בבית המשפט.
סוף דבר
נראה, כי קביעת חזקה ברורה וחדה שבני משפחה שנרצחו בימים 7-8/10/2023 ייחשבו כמי שנרצחו באותו זמן תחסוך מחלוקות וכאב לב בדיון בשאלה האם יש פער בין זמן הירצחו של אדם ביחס לבן משפחה אחר שלו.
הצעת החוק מצויה כרגע בהכנה לקריאה שניה ושלישית בוועדת חוקה חוק ומשפט. לאור הדיונים שנלוו להצעת החוק נראה כי היא עתידה לעבור ללא מתנגדים.