הסתלקות או ויתור על ירושה
לכל אדם יש את הזכות לבצע הסתלקות מירושה ולמעשה לא לקבל על עצמו את העיזבון של הנפטר. יורש חוקי של הרכוש הוא בן או בת הזוג וכמובן הילדים, אך במצב בשבו אחד היורשים החוקיים אינו רוצה לקבל את הירושה מכל סיבה שהיא הוא כמובן רשאי לעשות זאת. מי שמסתלק מקבלת הירושה נחשב כאילו מעולם לא היה יורש חוקי וזה מעוגן בחוק סעיף 6 בצו הירושות. ישנם שני דרכים לבצע הסתלקות מירושה: הסתלקות כללית והסתלקות נקודתית, כלומר ספציפית. במצב של הסתלקות כללית, כלומר הסתלקות שאינה לטובת גורם אחר, החלק שהיה אמור להגיע ליורש המיועד יועבר ליורשים החוקיים האחרים על פי צו הירושה.
הסתלקות נקודתית, ספציפית אומרת שהויתור על החלק בירושה הוא למען גורם אחר. הויתור הזה יכול להיות רק עבור בן או בת הזוג של הנפטר או עבור ילדיו. היורש החוקי יכול לוותר על כל החלק המגיע לו או על חלקו ובתנאי שהמוריש כבר אינו בין החיים והעיזבון טרם חולק.
באילו מצבים יש הסתלקות מירושה?
על פניו, אין הגיון באדם המציעים לו כסף או רכוש והוא אינו מעוניין לקבלו. עם זאת, יש מספר מצבים בהם עדיף ליורש החוקי דווקא כן לוותר על חלקו על מנת לצאת נשכר מהחלק המיועד להגיע אליו. מצב שקורה לעיתים תכופות בעת הורשת עיזבון הוא מצב שבו היורשים אינם רוצים לשלם מס על העיזבון שהושאר להם מפני שהם רוצים לעשות סחר ביניהם. למשל, אם ישנן שלוש דירות המיועדות להגיע לשלושה אחים ואחד האחים מעוניין להשאיר לאח השני שתי דירות, הוא מעדיף לוותר על החלק שלו מראש לאחיו ולא לבצע עסקה לאחר קבלת החלק שלו ובכך הוא חוסך תשלום מס.
במצב אחר שבו יש הסתלקות מירושה הוא אדם החייב כספים ואינו רוצה שרכוש המיועד אליו יעבור לנושיו. במצב כזה היורש מוותר על חלקו בירושה ולמעשה אינו יכול להחזיר את חובו לנושים שלו. למעשה, ויתור על רכוש המגיע לאדם בירושה נשמע כמו צעד תמוה ולא מובן אך בהחלט ישנן סיטואציות שבהן הויתור על העיזבון הוא עדיף על פני מצב שבו הוא כן מתקבל.
האם מסתלק הירושה יכול להתחרט?
על מנת להגיש את הויתור על הירושה, חייב מסתלק הירושה להגיש את המסמכים הרלוונטיים ללשכה לרשם הירושות ולעשות זאת בצורה מסודרת. אם תהיה הסתלקות מירושה שאינה בוצעה לפי הנהלים, מסתלק הירושה ייחשב כמי שלא היה יורש חוקי מלכתחילה ולכן לא יוכל לחזור בו. במידה והטפסים והבקשה נשלחו בצורה נכונה על פי החוק, יוכל להתחרט ובקשתו תיבדק בלשכה לרשם הירושות. בכל מקרה, בקשת ויתור או בקשה של חרטה תיבדק על ידי הלשכה לרשם הירושות ואין התשובה מגיעה כלאחר יד. במידה וישנה חרטה על ויתור העיזבון, יש לבדוק היטב מדוע החרטה וממה היא נובעת. לסיבה לחרטה ישנה משקל לא מבוטל בהחלטה האם לאשר אותה או לאו.
עו”ד טל איטקין כבר טיפלה בתיקים מסובכים ומורכבים הקשורים לתחום הירושה וכאשר רוצים לבחור עורך דין שיצליח להשביע את רצונכם לניסיון יש השפעה רבה. משרדינו מאפשר ללקוחות להבין היטב את הסיטואציה ומספקת להם כלים להתמודד עם הבעיות או השאלות הקשות בדרך. הסתלקות מירושה צריכה להיעשות בצורה נכונה ומסודרת על מנת שתיחשב לחוקית ולכן מומלץ מאוד לשכור עורך דין המתמחה בנושא ולא לפעול באופן עצמאי. משרדינו עוסק בתיקים אלו כבר 14 שנה וצבר ניסיון לא מועט שיוכל לעזור לכם להגיע לתוצאות שישביעו את רצונכם.